יומן, מסע, צילום.
חלק א' – מישראל לגונדר
כתיבה: יומן מסע: רונן חסון, מדריך טיולים "דרכים" | יומן צילום: צוות "זומינג".
מסע הצילום לאתיופיה שפתח את שנת 2020 הוא מסע שעבדנו עליו כמעט 9 חודשים, בשיתוף חברת דרכים, השותפה הקבועה שלנו למסעות צילום. בחירת יעד, מציאת העונה הטובה לטיול, דיוק המסלול, בחירת סצינות צילומיות מובילות, גיבוש קבוצה לתפארת, הכנת צוות ההדרכה וכמובן מפגש היכרות ותיאום ציפיות מרתק במשרדי דרכים.
יום מס' 1 (יום ב', 13.01.20)
יומן מסע:
לאחר טיסה ישירה של 4.5 שעות נחתנו באדיס אבבה. תהליך קבלת הויזה שכלל מסירת דרכון, בדיקה, הדבקה והחתמה היה יעיל במיוחד ועבר בשני חדרים ו-5 זוגות ידיים. נחיתה מושלמת אל היעילות האתיופית.
יצאנו לארוחת בוקר קלה, שם נפגשנו לראשונה עם האוכל האתיופי, שעוד רבות יסופר על טעמיו וצבעיו, ומשם בחזרה לשדה ההתעופה לטיסת פנים אל בהר דאר, יעדנו הראשון במסע. השוק המקומי קיבל את פנינו בצבעוניות עזה, ריחות חדשים ואנשים חמים, חייכנים ויפים. קבלת פנים נפלאה ופוטוגנית במיוחד.
אחרי ארוחת הצהריים על גדות אגם טאנה, יצאנו בשייט אל כנסיית מרי ומשם למלון.

יומן צילום:
יום ראשון ביעד חדש – הנוף זר, הצבעים לא מוכרים, ריח התבלינים נישא באוויר ומגרה את האף המערבי להתעטש שוב ושוב… איך מתחילים בכלל?
שוק – יעד ראשון. דגשים צילומיים: הבדלי האור (שעת צהריים, שמש חזקה) למול סמטאות חשוכות וצרות. מה נוכל לצלם ביעד זה? מהמיקרו למאקרו: מרקמים, צבעים, תבלינים, עבודה, ידיים, פורטרטים, אווירה – המולת השוק, סמטאות חשוכות, בגדים, בדים – עולם ומלואו.
דגשים חשובים ליעד: הבדלי האור התמידיים מחייבים אותנו להיות ערניים לפרמטרים של המצלמה: מהירות, חשיפה, ISO משתנים מרגע לרגע, מאור לצל, מתנועת הפועלת שבוררת תבלינים בחושך אל הסטטיות של הגבר שיושב בפינת הרחוב ותופס את קרן השמש על פניו.

יום מס' 2 (יום ג', 14.01.20)
יומן מסע:

הבוקר חזרנו לשוק המקומי של בהר דאר להשלמת צילומים ולאחר מכן יצאנו צפונה לגונדר. ביקרנו בבית הכנסת "התקווה" של אחרוני ביתא ישראל במהלך תפילת מנחה. המשכנו לכפר וואלקה, שבעבר היה כפר של יהודים, שוטטנו בכפר לפני שחזרנו למלון.


יומן צילום:
החזרה ליעד הראשון בשוק של בהר דאר אפשרה לנו להכין את היעדים הצילומיים שלנו, על סמך הביקור ביום הראשון. בנוסף, הפעם ביקרנו בשוק באור הבוקר, מה שאיפשר לנו כצלמים לגוון את צילומי האתמול ולהתמודד עם אור שונה על הסצינה.
דגשים חשובים: ללמוד מביקור קודם ולהכין את הפריימים שנרצה למצוא ולצלם בביקור זה. בנוסף, חשוב להמשיך ולהעמיק בסמטאות השוק ולמצוא סצינות חדשות ומרתקות.
דגש אישי: המקומיים ידידותיים מאוד, יפים וחייכנים, אבל חשוב מאוד לשמור על הציוד האישי קרוב ואפילו מוסתר. ציוד צילום שלא יהיה בשימוש אין צורך לסחוב, זה גם מסרבל את ההתנהלות וגם קורץ לגנבה. כך יעידו הטלפונים הסלולרים והארנקים האבודים שלא חזרו ארצה ממסע זה.
יום מס' 3 (יום ד', 15.01.20)
יומן מסע:
התחלנו במתחם פסיל גמב, מתחם הארמונות של קיסרי אתיופיה מהמאה ה17, שם גם התראיינו לערוץ הטלוויזיה האתיופי!

לאחר מכן סיירנו בשוק המקומי ממנו נזכור בעיקר את הנשים הממיינות את פולי הקפה והזמנה ספונטנית לקפה בבית מקומי. המשכנו לביקור במסגד של גונדר ולאחריו המשכנו לביקור בשני כפרים חקלאיים באזור וואלקה שמצפון לגונדר. את ארוחת הערב עשינו במסעדת ארבע האחיות, המסעדה הטובה בגונדר.

יומן צילום:

אתגר היום – איך נצליח למצוא את הפריים המיוחד שלנו גם במקום שהוא תיירותי ולכאורה "חסר יחודיות צילומית"? התשובות: סבלנות צילומית, וביקור בשעה פחות עמוסה.
נתחיל מהתשובה השניה. אם נגיע לאתר תיירותי בשעה העמוסה, נזכה לצלם את המקום, בשילוב תיירים שמגיעים גם הם לחזות באתר. יפה ככל שיהיה – הפריים המושלם לא יושג אם יכנסו אליו חלקי גוף של מבקרים. הקדימו את הגעתכם לשעה בדיוק נפתח המקום, כך תוכלו להנות משעה בה האתר לא עמוס ומפריימים נקיים.
ואיך נכנסת פה הסבלנות הצילומית למשוואה? משחקי אור וצל, התרחשות במקום, מבקר לא שגרתי – את כל אלה לא נוכל לראות אם נגיע בצורה חפוזה לאתר. אפשרו לכם מספיק זמן כדי להכיר את המקום, לראות את כיוון האור, קרני השמש, המקומיים שמגיעים, התמקמו בנוחות עם מצלמה מוכנה ותוכלו לקלוט את הנזיר שבדיוק עובר בתוך מלכודת האור.
בשבוע הבא – מגונדר ללילבלה: המשך יומן המסע.
רוצים להגיע איתנו ליעדים חדשים ומרתקים?