דגשים חשובים לפריים ייחודי
כתב: יגאל סלבין
מסגד חסן השני, קזבלנקה, מרוקו.
נוחתים בקזבלנקה, שנים שמעתי על מסגד חסן השני .. שלקח שנים לבנות אותו, ואלפי בעלי מקצוע השתתפו בבנייתו.
אפילו שמעון פרס קיבל הזמנה רישמית אליו.
את הלוקיישן הראשון במסע עשינו במסגד המרהיב הזה.
האתגר העצום הינו להביא את הסיפור של המקום כפי שלא סופר מעולם.
הרי המקום צולם מליוני פעמים לפניי.
לקחתי את המטיילים המקסימים ונתתי להם השראה, לחפש מיסגור שייצר פריימינג – הצצה לצופה
על מונומנט שיגרום לו צפייה מרתקת.
תמיד תחפשו לצלם גם באופן יצירתי מבעד לשער , גדר , חלון , זה נותן לצופה סיפור שהוא לא ראה קודם.
צמצם סגור
צילום לאורך על מנת לייצר נוכחות ובניית פריים נכונה
איזו נמוך
ומהירות תריס 1/320
פנטזיה במדבר, מרקש
זו המהות של הובלת מסע צילום בעיניי. היינו בתנועה בין העיר האדומה והסוערת מרקש
אל העיר אה סויירה הכחולה והרגועה שעל האוקיאנוס.
בדרך. בנסיעה באוטובוס .. ישבתי והענקתי שיעור פרטי לאחד המטיילים .. דיוק בנושא הפוקוס העוקב.
ואז זה קרה.
הבחנתי בענני פודרה ואבק
הרגשתי בלב – וואוווו!
פסטיבל הפנטזיה המטורף והמדובר.
יואוווו כמה שאנחנו ברי מזל
צעקתי באוטובוס: "צלמים תתכוננווווווו"!
נתתי תדריך על צילום בתנועה: פוקוס עוקב, צילום ברצף, על השראה ביצירת סיפור מצולם מטקס תרבויות אותנטי שכזה.
הצילום הזה צולם לרוחב
מזוית נמוכה מאוד בכדי להעצים את הסצינה
בצילום ברצף, עם צמצם פתוח 2.8
עם מהירות תריס גבוה 1/3200
ואיזו 100 לקבלת טווח דינמי מיטבי
בחרתי בקומפוזיציה הזו על מנת לקבל גם איזון מהשמים הכל כך מופלאים.
תורת הצללים
כשהגענו לעיר פס עם 9000 הסימטאות ובעלי המלאכה, התרגשתי. התחלנו לצלם בין הסימטאות,
הענקתי למטיילים דגשים של עומק בפריים, לייצר עוגן בחלק הקידמי, ויחד עם סבלנות צילומית לאזן את העוגן הקידמי עם צבע או דמות בעומק, יצירת אלכסונים מרתקים ועוד משימות להשראה.
בשעת שיא התאורה שאל אותי אחד המטיילים:
"סלבין, כשיש כל כך הרבה שמש לא מצלמים נכון?" "מצלמים רק בזריחה ובשקיעה נכון?"
חייכתי, חיבקתי אותו וקראתי לכל הקבוצה. עלינו על אחת המרפסות והראיתי לו איך ניתן לייצר פריים עם תאורה קשה כמות אור אדירה ששוטפת את הפריים.
צולם בחשיפת חסר של 2 סטופים שלמים, והשיחוק כאן הוא סיבוב הפריים 90 מעלות שמאלה.
טורקיז בסהרה
כשהגענו אל מדבר סהרה התחושות היו מופלאות. השלווה האין סופית, המרחבים, ובעיקר ים החול הזה מטורף.
האתגר העצום הוא איך לצלם את מדבר סהרה לא כמו תייר שמצלם גלויה. אלא להביא סיפור מהמקום.
בעיני דיאלוג בין גוונים חמים וקרים תמיד יקפיץ את הפריים ויצור עניין לצופה.
צולם עם עדשת 70-200, עם פוקוס על קידמת הפריים.
ילד עם סירה כחולה
העיר א-סווירה וכשמה כן היא. יפה כמו תמונה.
בעבודת ההכנה שעשיתי לקראת המסע גיליתי, שיש שם סצינת דייג מטורפת ועשירה.
הגעתי אל הנמל הרבה מאוד לפני הזריחה ונשמתי את המקום על מנת ללמוד אותו.
קראתי למטיילים, והאתגר הצילומי היה לייצר סיפור בתמונה כשאין הרבה אור סביבתי.
כל מטייל וצלם בחר לו דמות וסיפר את הסיפור שלו.
מה שמדהים הוא שיטת מדידת המשקל שלהם שם, יש דלי קטן או הם ממלאים מקרקעית הסירה, ואז הופ , זורקים למעלה אל אחד הדייגים, שמעמיסים.
את תפיסת סצינת הזריקה ניתן לתפוס רק על ידי מהירות תריס גבוהה, מהירות הקפאה 1/3200.
יגאל סלבין ורפי קורן יובילו את מסע הצילום הרביעי במספר למרוקו במרץ הקרוב.